רסידו יזום פרוייקטים בע"מ נ' בן יעקב

פסק דין

כללי

הליך זה עניינו תביעת השבה של כספים אשר התובעת שילמה לנתבע מראש, בהתאם להסכם בין הצדדים, עבור ביצוע עבודות אשר בסופו של יום לא בוצעו על ידי הנתבע.

מטעם התובעת נמסרו עדויות מטעם מר חגאי חדד, מהנדס ראשי אצל התובעת (להלן: "חדד"), וכן מטעם מר אורי ורון, אשר שימש כמהנדס ראשי בחברת מילומור בע"מ, חברת האם של התובעת (להלן: "ורון").

מטעם הנתבע נמסרו עדויות מטעם הנתבע עצמו, וכן מטעם מר אבי בן זאב (להלן: "בן זאב") ומר שלמה מרודי (להלן: "מרודי"), מי ששימשו כקבלני משנה מטעם הנתבע ביחס לעבודות שביצע בפרויקט.

ההדגשות בציטוטים לאורך פסק הדין הוספו. ההפניות לעדויות בחקירה הנגדית הינן לפרוטוקול הדיון מהמועד בו נשמעה העדות.

רקע עובדתי

התובעת הינה חברת בנייה, חברה בת של חברת מילומור בע"מ, שהינה חברת אחזקות ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל-אביב והעוסקת ביזמות וביצוע פרויקטים בתחום הנדל"ן. ביום 6.10.08 ניתן כנגד קבוצת מילומור וכנגד התובעת צו להקפאת הליכים במסגרת תיק פש"ר (ת"א) 2548/09 וביום 8.1.09 אושר הסדר נושים בהליך זה (נספחים 2-3 לתצהיר חדד).

הנתבע מתמחה בביצוע עבודות מדה (חיפוי רצפות), הרכבת פרקטים, שטיחים ודק, ומפעיל את עסקו במסגרת בית עסק אשר בעבר היה ידוע בשם "מרכז השטיח" ובהמשך שונה שם בית עסקו ל"ווד גאלרי רצפות עץ וחיפויי רצפה". למען הסדר יצוין, כי הצדדים אינם חלוקים באשר להיות הנתבע, ולא בית העסק שלו, בעל הדין הנכון בהליך זה (סעיף 4 לתצהיר הנתבע).

התובעת התקשרה עם יזם בהסכם לפיו שימשה כקבלן ראשי בפרויקט להקמת בית דיור מוגן באור יהודה בשם "אחוזת סביון" (להלן: "הפרויקט"). על פי הסכם זה, התחייבה התובעת לבצע עבודות גמר בשני מבנים בפרויקט - מבנה סיעודי ומבנה דיור מוגן.

בהמשך להתקשרות זו, התקשרה התובעת עם מספר קבלני משנה בתחומים שונים, לשם ביצוע עבודות הגמר הנ"ל.

ביום 1.11.06 התקשרו הצדדים בהליך זה בהסכם שכותרתו "הסכם עם קבלן מדה ושטיחים כולל חומרים", לפיו נטל על עצמו הנתבע התחייבות לביצוע עבודות של התקנת פרקטים, שטיחים ודק, וכן ביצוע עבודות מדה (הכנת רצפת התשתית להתקנת שטיחים ופרקטים) (להלן, בהתאמה: "ההסכם" ו- "העבודות").

התמורה הכוללת אשר אמורה הייתה להשתלם לנתבע בגין ביצוע העבודות ואספקת הציוד על פי ההסכם, הוערכה בסך של 1,213,670 ₪.

ואולם, בחודש פברואר 2007, לאחר תקופה בת פחות מארבעה חודשים ממועד כריתת ההסכם, החליט היזם עימו התקשרה התובעת בהסכם, להפסיק את עבודתה של התובעת בפרויקט בכל הנוגע למתחם הדיור המוגן, ולאפשר לה להשלים רק את ביצוען של העבודות במתחם האגף הסיעודי, אשר היו מצויות בשלבים סופיים.

נוכח הפסקת עבודתה של התובעת בפרויקט, הופסקה גם עבודתו של הנתבע, בהתאם.

לטענת התובעת, היא שילמה לתובע, בשיקים אשר נמסרו לידיו מראש ואשר מועדי פרעונם בין החודשים מאי-יולי 2007, סך כולל של 686,304 ₪, כאשר חלקו הארי של סכום זה - סך של 520,662 ₪, שולם לנתבע עבור עבודות אשר בסופו של יום לא בוצעו על ידו בפועל, ולפיכך היא זכאית להשבתו.

מכאן ההליך שלפניי, בו עתרה התובעת להשבת הסך הנ"ל (אשר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.5.07 ועד הגשת התביעה עמד על סך 649,686 ש"ח).

טענות הצדדים

תמצית טענות התובעת

כאמור, לטענת התובעת, על חשבון ביצוע העבודות וכמתחייב מההסכם בין הצדדים, היא שילמה לתובע סך של 686,304 ₪, כאשר סך של 520,662 ₪ מתוכו (בצירוף ריבית והצמדה עמד סכום זה נכון למועד הגשת התביעה, על סך של 649,686 ₪), שולם לנתבע מראש מבלי שביצע בסופו של יום עבודות כלשהן תמורת סכום זה.